וויגלגרם
מוכר גם בשםWiggle GIF, לופ פרלקס סטריאו, Nishika loop
וויגלגרם הוא לופ אנימציה קצר שבנוי מכמה תצלומים סטילס שצולמו מזוויות צפייה אופקיות שונות מעט, כולן באותו רגע בדיוק, ומוקרן קדימה ואחורה כך שהפרלקס בין אובייקטים קרובים לרחוקים יוצר אשליה של עומק תלת מימדי. זה נותן לצופה תחושת עומק מקוטעת ומשחקית בלי משקפי תלת מימד, כאילו תצלום בודד נענע בעדינות מצד לצד.
מה הטכניקה מספרת
בימאים וצלמים פונים לוויגלגרם כשרוצים שרגע מסוים ירגיש עשוי ביד ומעט קסום, ולא חלק וקולנועי. התנועה המדורגת והמקוטעת שלו נקראת כאנלוגית ונוסטלגית, כמו לדפדף באלבום תצלומי סטריאו ישן, מה שהופך אותו לשימושי לפלאשבקים, רצפי כתוביות פתיחה, או כל דבר שצריך להרגיש כמו תצלום יקר ולא כמו צילום רציף. מכיוון שהאשליה מתבססת על נושא נייח, יש בה גם תחושה שקטה של עצירת נשימה: הזמן כמו נעצר בזמן שהעומק של הסצנה מתגלה, מה שמזמין את הצופה להתקרב ולהתעמק.
איך מצלמים את זה
הוויגלגרמים הקלאסיים הגיעו ממצלמות כמו Nishika N8000, שהפעילה ארבע עדשות במרווח של כ-30 מילימטר על פני פריים בודד באותו רגע בדיוק. כדי לשחזר את האפקט היום, מקימים ריג של 4 עד 8 מצלמות (או זוויות מרונדרות) על ציר אופקי ישר, במרווח של כמה סנטימטרים ביניהן, מפעילים אותן בו זמנית, ואז מסדרים את הפריימים בסדר בומרנג (1-2-3-4-3-2-1) ומלופפים בקצב של 8 עד 12 פריימים לשנייה. חשוב לשמור על הנושא נייח ועל תנאי תאורה קבועים בכל הפריימים. אלמנטים בקדמת התמונה נעים יותר מהרקע, אז כדאי למקם משהו קרוב לעדשה כדי להדגיש את פער הפרלקס.
מתי להשתמש בזה
- כרטיסי פתיחה או סיום לפרויקט שצריך להרגיש כמו אלבום תצלומים נוסטלגי ועשוי ביד.
- אינסרטים של פלאשבק או זיכרון, כשהצופה צריך לחוש זיכרון יקר וקפוא מעט.
- חשיפת מוצר שדורשת תחושת עומק פיזי מוחשית בלי ריג תלת מימד סטריאוסקופי מלא.
- לופים קצרים לרשתות חברתיות, GIF-ים או פוסטים בסטייל Boomerang, שמתגמלים צפייה חוזרת עם טריק עומק עדין.
לא להתבלבל עם
לופ בומרנג מקרין טייק רציף אחד קדימה ואחורה מזווית צפייה קבועה יחידה. וויגלגרם מדלג בין כמה זוויות צפייה נבדלות על פני ציר, כך שהלופ שלו הוא דילוג פרלקס, ולא היפוך חלק של אותו שוט.
שוט פרלקס מזרים את המצלמה בצורה חלקה על פני מסלול רציף, כך שקדמת התמונה והרקע נפרדים בתנועה זורמת אחת. וויגלגרם מגיע להפרדה דומה עם רק 4 עד 8 פריימים בדידים, ומייצר נענוע מדורג ומקוטע במקום גלישה חלקה.
בקולנוע
המטריקס (1999)
ריג ה-bullet time שלו, מערך מצלמות סטילס שמופעלות בסדר סביב השחקן, הוא האב הטכני הישיר של תפיסת הפרלקס המרובת זוויות של הוויגלגרם.
סוורדפיש (2001)
סצנת הפתיחה עם הפיצוץ משתמשת במערך מצלמות time slice שמקפיא את הפיצוץ בזמן שהזווית זזה, וזה מיישם פרלקס מרובה זוויות בדיוק כמו וויגלגרם קולנועי.
הפרומפט
יש לציין למודל בדיוק כמה זוויות צפייה קבועות להשתמש בהן (ארבע זה הקלאסיקה) ושהוא צריך לדלג ביניהן בסדר בומרנג ולא לגלוש בצורה חלקה, כי מילים כמו 'דולי' או 'פאן' דוחפות את רוב המודלים לתנועה רציפה. כדאי לציין אובייקט קרוב בקדמת התמונה ורקע מרוחק כדי שפער הפרלקס יהיה נראה בבירור, ולבקש שהנושא יישאר נייח לגמרי. יש להימנע מלבקש רעידת מצלמה בסטייל ידני או טשטוש תנועה, כי אלה נקראים כצילום דוקומנטרי ולא כנענוע המדורג והמשחקי שהטכניקה הזו דורשת.
הפרומפט המדויק שהפיק את הווידאו שבעמוד הזה. שמרו על תיאור התנועה, שנו את הנושא ואת הרקע.
Wigglegram of a narrow medieval stone lane between two-story stone houses, captured from four fixed horizontal viewpoints spaced a few centimeters apart, looping back and forth between the four framings at roughly ten switches per second in a stepped, non-smooth motion. A wrought iron lantern hanging close to the lens swings noticeably between frames while a distant stone archway and cobbled square barely shift. A cloaked merchant with a basket of bread stands motionless in the midground under flat, even daylight, with no motion blur and no camera glide. No text.
טעויות נפוצות
החלקת התנועה
שימוש בתנועת מצלמה רציפה במקום פריימים בדידים ומדורגים מוחק את הריצוד המשחקי שמאפיין וויגלגרם, וגורם לו להראות כשוט פרלקס רגיל בלבד.
שימוש בכמות גדולה של פריימים
יותר מ-8 עד 10 זוויות צפייה מתחיל להיראות כאורביט חלק או שוט קשת, ולא כוויגלגרם, שמבוסס על מספר פריימים נראה לעין, קטן ומקוטע.
לתת לנושא לזוז
אם הנושא משנה מיקום בין הפריימים, אשליית הפרלקס נשברת, והלופ נראה כמו צילום מרעיד ולא כתחושת עומק אמינה.
שאלות נפוצות
מה זה וויגלגרם?
וויגלגרם הוא לופ קצר שבנוי מכמה תצלומי סטילס שצולמו מזוויות צפייה אופקיות שונות מעט ומוקרנים קדימה ואחורה, כך שאובייקטים קרובים ורחוקים נעים במהירויות שונות והתמונה נראית בעלת עומק אמיתי.
כמה תצלומים צריך כדי להכין וויגלגרם?
ארבעה זה המספר הקלאסי, בהתאם לארבע העדשות של מצלמת הסטריאו Nishika N8000 שהפכה את הטכניקה לפופולרית. אפשר להשתמש בעד 8, אבל מעבר לזה זה מתחיל להיראות כפאן חלק ולא כוויגל.
אפשר להכין וויגלגרם עם מצלמה בודדת?
כן, על ידי צילום סצנה נייחת, הזזת המצלמה כמה סנטימטרים לצד, וחזרה על זה עוד 3 פעמים, ואז סידור השוטים בסדר בומרנג. ריג רב עדשתי רק מבטיח שהתזמון בין הפריימים יהיה בו זמני לחלוטין.
כלי AI ליצירת וידאו יכולים להפיק וויגלגרם?
כן, אם מתארים במפורש את זוויות הצפייה הקבועות, את סדר הבומרנג, ואת התזמון המדורג ולא החלק. בקנבס כמו Imaginode אפשר לחדד את הפרומפט עד שדילוג הפרלקס נראה בבירור בלופ קצר.