זואוטרופ
מוכר גם בשםאפקט זואוטרופ, אנימציית סטרובוסקופ, אפקט תמונת שארית (persistence of vision), אפקט פרקסינוסקופ
זואוטרופ הוא מכשיר אופטי, ובהשלכה גם טכניקת צילום, שהופך טבעת של פוזות סטטיות רצופות לאשליה של דמות אחת בתנועה רציפה, באמצעות חריצים צרים או תאורת סטרובוסקופ מסונכרנת שחושפת כל פוזה לשבריר שנייה. תמונת השארית של העין (persistence of vision) מאחדת את ההבזקים לכדי תנועה אחת, ומעניקה לצופה תחושה היפנוטית ומכנית של תנועה, שמרגישה עשויה ביד ולא מצולמת.
מה הטכניקה מספרת
בימאים פונים לזואוטרופ כשהם רוצים תנועה שמרגישה מומצאת ולא מצולמת, מחווה לקסם העשוי ביד שקדם לקולנוע עצמו. הוא מסמן פליאה, נוסטלגיה, או תחושת אימה מסתורית: דמות שמגלה שצעצוע או מכונה יכולים לרמות את העין ולגרום לה לראות חיים. בסצנות שוק, מוזיאון, או חלום, המכשיר הופך למטאפורה חזותית למקורות הקולנוע עצמו, ומזכיר לצופה שכל תמונה נעה היא, בבסיסה, תעלול של תמונת שארית בעין.
איך מצלמים את זה
בונים או מנפישים תוף, טבעת, או גלגל המחולק ל־10 עד 24 מקטעים שווים, שכל אחד מהם מכיל פוזה סטטית שונה במעט מהשכן שלו, כמו מחזור צעדים או ריקוד מצויר ביד. מסובבים את התוף בקצב קבוע, וחושפים את הפוזות רק בהבזקים: פיזית, באמצעות חריצים אנכיים צרים שנחתכו בגליל חיצוני שמסתובב עם התוף, או באמצעות תאורת סטרובוסקופ שדופקת בתדר שמתאים לסיבוב כך שכל הבזק נופל על הפוזה הבאה. המצלמה נשארת קבועה (locked off), מהירות התריס מכוונת לתפוס את ההבזק בצורה נקייה, וקצב הפריימים גבוה מספיק (48 עד 60 פריימים לשנייה) כדי למנוע פסי הבהוב (flicker banding). ככל שהסטרובוסקופ מהיר יותר יחסית לסיבוב, כך האשליה של דמות אחת רציפה חלקה יותר.
מתי להשתמש בזה
- סצנת קרנבל, מוזיאון, או שוק לילי שבה צעצוע מכני צריך להרגיש קסום ולא דיגיטלי.
- רצף כותרות פתיחה או פרולוג שרוצה להתייחס למקורות העשויים ביד של האנימציה והקולנוע.
- סצנת חלום או זיכרון שבה התנועה צריכה להרגיש לופית, מסתורית, ומכנית במקצת.
- חשיפת מוצר או דמות שבה מחזור חוזר של פוזות צריך להיקרא כמחווה רציפה אחת.
לא להתבלבל עם
סטופ מושן (stop motion) מנפיש דמות אחת פריים אחרי פריים על פני זמן; זואוטרופ מסדר עותקים סטטיים רבים של אותה דמות על טבעת מסתובבת וחושף אותם בהבזקים, כך שהתנועה קורית באופן מיידי, לא על פני צילומים נפרדים.
שכפול (duplication) יוצר כמה עותקים גלויים של סאבג'קט אחד באותו פריים; זואוטרופ גם משתמש בעותקים מרובים של פוזה, אבל מסתיר את כולם מלבד אחד בכל רגע נתון מאחורי סטרובוסקופ או חריץ, כך שרק דמות אחת נראית זזה.
בקולנוע
יוגו (2011)
מחווה של סקורסזה לז'ורז' מלייס מציגה זואוטרופ ממשי על המסך, ומשתמשת במכשיר כדי להסביר אנימציית קדם קולנוע לדור צופים חדש.
Pauvre Pierrot (1892)
אמיל רנו הקרין רצפי ציורים רצופים בעזרת התיאטר אופטיק (Théâtre Optique), פרקסינוסקופ שלו, והפעיל את פיירו וקולומבין באמצעות אנימציה אופטית מבוססת מראות ולא תנועה מצולמת.
הפרומפט
נקבו במפורש בחלקים: תוף או טבעת מסתובבת, מספר קבוע של פוזות רצופות, וסטרובוסקופ או חריץ שמבהב בסנכרון עם הסיבוב. הבהירו למודל שהמצלמה קבועה (locked off), כיוון שכל תזוזת מצלמה שוברת את האשליה, ותארו את קצב ההבזקים ביחס למהירות הסיבוב כך שהפוזות יקראו כדמות אחת זורמת ולא כטשטוש. הימנעו ממילים כלליות כמו 'לופ' או 'אנימציה' בלבד; עגנו את האפקט במכניזם הפיזי (סטרובוסקופ, חריצים, תוף), אחרת המודל יחדל למחזוריות פשוטה וחלקה בלבד.
הפרומפט המדויק שהפיק את הווידאו שבעמוד הזה. שמרו על תיאור התנועה, שנו את הנושא ואת הרקע.
Zoetrope effect at a night market in Taipei: a locked-off camera faces a large spinning cylindrical carousel mounted between food stalls, its inner wall lined with a dozen sequential painted figures of a lion dancer in incremental poses. A strobe light flashes in exact sync with the rotation, freezing each figure for a fraction of a second so the sequence fuses into one continuously leaping lion dancer, while the gaps between flashes show soft motion blur and glowing lanterns and neon signs blur past in the background. No text.
טעויות נפוצות
ערבוב עם לופ פשוט
קריאה לכל תנועה חזרתית 'זואוטרופ'. בלי סטרובוסקופ או חריץ שחושף פוזות בדידות, התוצאה היא רק לופ רציף או סינמגרף, לא אשליית האנימציה המדורגת.
הזזת המצלמה
פאן, טילט, או זום בזמן שהתוף מסתובב הורסים את אפקט תמונת השארית, כיוון שהעין צריכה פריים קבוע כדי לאחד את הפוזות המבהבות לדמות אחת.
מספר פוזות נמוך מדי
שימוש בפחות מכעשר פוזות רצופות על הטבעת גורם לתנועה להיראות מקוטעת כמו סטופ מושן, ולא כתנועה רציפה וחלקה.
שאלות נפוצות
מה זה זואוטרופ?
זואוטרופ הוא מכשיר אופטי מתקופת קדם הקולנוע, וכיום גם טכניקת צילום, שבו טבעת של פוזות סטטיות רצופות מסתובבת ונחשפת פוזה אחר פוזה בעזרת חריצים או תאורת סטרובוסקופ, כך שתמונת השארית של העין מאחדת אותן לדמות נעה אחת.
איך משתמשים באפקט הזואוטרופ בקולנוע?
יוצרי קולנוע משתמשים בו כאביזר או כמחווה בסצנות על היסטוריית קדם הקולנוע, קרנבלים, או חנויות צעצועים, וכטכניקה חזותית עצמאית כשרוצים תנועה שמרגישה מכנית ועשויה ביד ולא מצולמת עם מצלמה רגילה.
מה ההבדל בין זואוטרופ לסטופ מושן?
בסטופ מושן מצלמים דמות אחת בפוזות משתנות על פני פריימים נפרדים ועל פני זמן. בזואוטרופ מסדרים עותקים רבים של אותן פוזות על טבעת מסתובבת וחושפים אותם באופן מיידי, כך שאשליית התנועה קורית בזמן אמת, לא בפוסט־פרודקשן.
האם כלי AI ליצירת וידאו יכולים לייצר אפקט זואוטרופ?
כן, אם מתארים את המכניזם הפיזי במפורש: מצלמה קבועה (locked off), טבעת מסתובבת של פוזות רצופות, וסטרובוסקופ או חריץ מסונכרן עם הסיבוב. המודלים של Imaginode מרנדרים את זה בצורה משכנעת מפרומפט שמנקב את שלושת החלקים האלה.