הפירסינג הראשון באף
היא חושבת על זה מהתיכון בלי להעז. טבעת דקה על הפורטרט שלה, ואז עגיל קטן במקומה, והיא יודעת מה תבקש בשבת בסטודיו.
הפורטרט שלך עם טבעת זהב דקה בנחיר, ואחר כך עם תכשיטי זהב באוזן. כדי לבחור מיקום לפני שהולכים למנקב. אפשר לראות את תהליך העבודה כאן, בלי חשבון.
תהליך עבודה אמיתי: פורטרט של אישה שחומת שיער בלי תכשיטים, בחולצת טי לבנה, ואז אותה אישה עם טבעת זהב דקה בנחיר ועם עגיל וטבעת זהובים באוזן, השיער מאחור. טבעת ההליקס שביקשנו לא מופיעה.
בקצרה
פירסינג שוקלים בכובד ראש: רואים אותו כל יום, וחור במקום הלא נכון נשאר גלוי גם אחרי שמוציאים את התכשיט. ובכל זאת בוחרים לא פעם לפי תמונה של מישהי אחרת. תהליך העבודה הזה יוצא מהפורטרט שלכם ומראה שתי אפשרויות: טבעת דקה בנחיר, וקומפוזיציה קטנה של תכשיטים באוזן.
הקושי הוא קנה המידה. טבעת נחיר היא כמה מילימטרים, ומודל שמשאירים לו חופש מצייר אותה גדולה מדי או מניח אותה בצד. ההנחיה נותנת מקום, חומר ודקות, ו־Flux Kontext מוסיף את התכשיט בלי לגעת בפנים. צריך עדיין לבדוק כל תכשיט, והדוגמה מראה למה.
לפרויקט בולט יותר ראו קעקוע; לפנים כולן, מדידת איפור. שני הניסיונות עולים שנים עשר קרדיטים.
אלה הקבצים של ה-workflow שמעל, כפי שהמודלים הפיקו אותם, בלי עיבוד נוסף. נקודת הפתיחה מוצגת כשיש כזו.
נקודת פתיחה
תוצר
אנשים שמהססים לפני ניקוב, מנקבים שמראים מיקום, חנויות תכשיטי פירסינג.
פורטרט חד מלפנים, בלי תכשיטים, וכל תכשיט מתואר עם מקומו, גודלו וחומרו.
צלמו פורטרט מלפנים
פנים חדות, תאורה רכה, בלי תכשיטים. אם בודקים אוזן, חשפו אותה כבר בתמונה אם אפשר.
קבעו מקום לכל תכשיט
נחיר שמאל או ימין, תנוך, הליקס, טראגוס, קונץ׳: מקום מדויק אחד לכל תכשיט, ומדברים על שמאל או ימין של האדם.
תארו את הגודל
דק, קטן, זעיר, קוטר במילימטרים, זהב, כסף, פלדה: זה מה שהופך את הניסיון למהימן.
ספרו את התכשיטים
בדקו בתמונה שכל תכשיט שביקשתם קיים ושאין תוספות. ואז הראו את התוצאה למנקב.
אותו קנבס, מכוון לצרכים שונים: כל וריאציה מסתכמת בשתיים-שלוש שורות פרומפט להחלפה.
היא חושבת על זה מהתיכון בלי להעז. טבעת דקה על הפורטרט שלה, ואז עגיל קטן במקומה, והיא יודעת מה תבקש בשבת בסטודיו.
בסטודיו המנקב מצלם את הלקוחה ומראה לה שני מקומות באוזן לפני שהוא מוציא את המחט. הבחירה נעשית על התמונה, לא בניחוש מול המראה.
יש לה כבר שלושה חורים והיא רוצה להוסיף עוד שניים. היא מנסה כמה שילובים של טבעות ועגילים על התמונה שלה כדי לשמור על מכלול מאוזן.
הוא שואל את עצמו אם עגיל אף עדין יעבור במקצוע שלו. הוא רואה את עצמו איתו מלפנים, כמו שהמגייס יראה, ומחליט מתוך ידיעה.
חנות תכשיטי פירסינג מראה ללקוחות כל דגם על התמונה שלהן. הן בוחרות את גודל הטבעת שמתאים לפנים שלהן לפני ההזמנה.
הבת שלהם בת שש עשרה רוצה פירסינג. לראות את התכשיט על הפורטרט שלה הופך לנקודת פתיחה לשיחה אמיתית, במקום כן או לא מיידי.
המודל מבלבל בין הצד של האדם לצד של התמונה: בדוגמה האוזן הימנית שביקשנו הפכה לאוזן הימנית בתמונה. פרטו ואז בדקו.
באוזן ביקשנו שלושה ושניים צוירו. לקומפוזיציה עמוסה הוסיפו אותם בשני סבבים.
בלי “דק” או “קטן” הטבעת יוצאת עבה וכבדה, רחוקה ממה שמנקב שם בפירסינג ראשון.
המנקב מסתכל על צורת האוזן או האף שלכם: לא כל מקום מתאים לכל אחד. התמונה עוזרת לבחור סגנון.
לא: אותן פנים, אותו עור, אותו ביטוי. בדוגמה הפורטרט זהה חוץ מהתכשיטים.
לא תמיד. בדוגמה הופיע עגיל בתנוך בלי שביקשנו, וטבעת ההליקס חסרה באוזן. ספרו אותם בכל תוצאה.
כן: תנו שם למקום ולתכשיט, למשל “טבעת כסף דקה בספטום”. נוד אחד לכל מקום.
שנים עשר קרדיטים, שישה לכל רינדור ב־Flux Kontext. מקום שלישי על אותה תמונה עולה שישה קרדיטים נוספים.
כי הוא מוסיף פרט קטן בלי להרכיב את הפורטרט מחדש: הפנים נשארות של התמונה. צריך לבדוק את מספר התכשיטים ומקומם.
כן: כתבו “כסוף”, “פלדה”, “טיטניום” או “זהב רוזה” בהנחיה.
כן, ההנחיה מתאימה לכל פורטרט מלפנים. החליפו “אישה” ב“גבר”.
הפורמט של התמונה שלכם, כאן 3:4. הגדילו את התמונה כדי לשפוט תכשיט של כמה מילימטרים.
מדידת פירסינג על התמונה שלך עם בינה מלאכותית
שימוש ב-workflow הזהחשבון חינמי, בלי כרטיס אשראי. ה-workflow נפתח מוכן מראש בקנבס שלכם.