להרחיב תמונה עם בינה מלאכותית

אותו צילום רחב נותן סטורי אנכי וריבוע לפיד, בלי לחתוך ובלי לקטוע את הנושא. כל התהליך, בלי לפתוח חשבון.

דמו אינטראקטיבי

workflow אמיתי, תוצאות אמיתיות. הזיזו והתקרבו כרצונכם.

התהליך האמיתי: הצילום הרחב 16:9 מוארך למעלה ולמטה כדי להיכנס ל-9:16, ולצדדים כדי להיכנס לריבוע, בלי שהנושא יזוז.

בקצרה

מה ה-workflow מפיק: 2 תמונות ביחס 9:16, 1:1
מבנה הקנבס: 6 נודים המחוברים ב-4 קשרים
מודלים מחווטים: Flux Kontext
עלות של מעבר מלא: בערך 12 קרדיטים, כלומר ‏0.14 ‏$

תמונה רחבה לא נכנסת לסטורי. לחתוך 16:9 ל-9:16 משאיר שליש מהשטח וכמעט תמיד קוטע את הנושא: זו הבעיה שהתהליך מבטל. התמונה נכנסת לצומת מדיה ויוצאת במקביל לשני צמתי תמונה, אחד מרחיב אותה אנכית, השני לריבוע.

ההוראה מבקשת להמשיך את הנוף, לא להמציא אחר. החומר שנוסף למעלה ולמטה חייב להמשיך את הקיים: אותם שמיים, אותה קרקע, אותו אור, אותה גרעיניות. זה מה שמפריד הרחבה נקייה מקולאז', וזו גם הסיבה שתמונה עם רקע אחיד מתרחבת טוב יותר מצילום עמוס.

ההוראה שומרת בנוסף את החלק העליון של הפריים, שם ינחתו הכותרת וממשק הפלטפורמה. נושא שממורכז אנכית ב-9:16 נגמר חצי מתחת לשם החשבון: עדיף לקחת זאת בחשבון בייצור מאשר בעריכה. שני הפורמטים עולים ארבעה עשר סנט.

איך עושים את זה

1
צאו מהצילום הרחב שלכם
תמונה אופקית, רנדר, צילום מסך: כל מה שרחב מדי לפורמט אנכי. ככל שהנוף סביב הנושא אחיד יותר, כך ההרחבה בלתי נראית יותר.
2
הריצו את גרסת הסטורי
צומת ה-9:16 מוסיף חומר למעלה ולמטה. ההוראה מפרטת מה המודל צריך להמשיך, ושומרת את האזור העליון לכותרת ולממשק.
3
הריצו את הגרסה הריבועית
צומת ה-1:1 רץ במקביל על אותו מקור, הפעם בהרחבת הצדדים. מעבר אחד נותן את שני הפורמטים שפוסט צריך.
4
בדקו את החיבורים
הביטו בנקודת המפגש בין התמונה המקורית לחומר שנוסף. קו אופק שמוסט או מרקם שמשנה גרעיניות מתוקנים בתיאור טוב יותר של הנוף בהוראה.

וריאציות ותרחישי שימוש

אותו קנבס, מכוון לצרכים שונים: כל וריאציה מסתכמת בשתיים-שלוש שורות פרומפט להחלפה.

סטורי וריל מצילום רחב

השימוש הישיר: תמונה אופקית שצריך לפרסם ב-9:16 בלי לקטוע את הנושא. ההרחבה מוסיפה נוף למעלה ולמטה במקום לגזום את הצדדים, והנושא שומר על הפרופורציות.

הריבוע של הפיד והסטורי, במעבר אחד

שני הצמתים רצים במקביל על אותו מקור. פוסט צריך את שני הפורמטים, ולקבל אותם בתנועה אחת חוסך את החיתוך הידני שמזיז את הנושא מגרסה לגרסה.

באנר לאתר ותמונת שער

הבעיה מתהפכת: תמונה אנכית שצריך למתוח לבאנר רחב מאוד. ההוראה מחליפה כיוון אך לא עיקרון, ממשיכים את הנוף לצדדים ומשאירים את הנושא במקומו.

להציל קומפוזיציה צפופה מדי

תמונה שהנושא בה נוגע בקצה נושמת אחרי שמוסיפים כמה סנטימטרים של נוף סביבה. זה לא פעם ההבדל בין תמונה שמתאימה לשער לבין תמונה שחונקת.

לשמור מקום לטקסט

ההוראה משאירה את החלק העליון של הפריים פנוי לכותרת ולממשק הפלטפורמה. נושא שממורכז ב-9:16 נגמר חצי מתחת לשם החשבון, ולקחת זאת בחשבון בייצור פשוט יותר מלטפל בזה בעריכה.

להתאים ויזואל של קמפיין לכל הפורמטים

אותו צילום ב-9:16, 1:1 ו-16:9 שומר על אותה תמונה ואותו נושא, וכך הקמפיין מחזיק יחד. שלושה חיתוכים נותנים שלוש תמונות שונות, וזה לא אותו דבר.

טעויות נפוצות

לבקש להמציא במקום להמשיך

ההוראה צריכה לומר המשך את הנוף הזה, לא הוסף שמיים. ברגע שמשחררים את המודל באזור שמתווסף, הוא מרכיב משהו אחר, והתפר נראה גם אם שני החצאים יפים.

להרחיב נושא שנקטע בקצה

אם זרוע או רגל נוגעות בקצה הפריים, המודל חושב שעליו להשלים אותה וממציא איבר. מה שמתווסף חייב להיות נוף: עדיף לחתוך מעט לפני ההרחבה מאשר להשאיר לו את ההחלטה.

להרחיב יותר מדי בבת אחת

מ-16:9 ל-9:16 זה כבר פער גדול. מעבר לכך החלק שהומצא עולה על החלק האמיתי ומפסיק להיות אמין. שתי הרחבות מתונות ברצף עדיפות על אחת רחבה מאוד.

לשכוח את אזור הטקסט

לייצר 9:16 יפה ואז לגלות שהכותרת מכסה את הפנים הוא התרחיש הנפוץ ביותר. ההוראה כבר שומרת את החלק העליון; אם העריכה שלכם מניחה את הטקסט במקום אחר, שנו את האזור השמור לפני הייצור.

מודלים מומלצים

Flux Kontext

Seedream 5 Pro

Nano Banana

שאלות נפוצות

במה זה עדיף על חיתוך?

חיתוך מ-16:9 ל-9:16 זורק שני שלישים מהתמונה וקוטע את הנושא או את סביבתו. כאן מוסיפים במקום להוריד: הנושא שומר על מקומו, על הפרופורציות ועל הסביבה, והפורמט בכל זאת משתנה.

עד כמה אפשר להרחיב?

מעבר מ-16:9 ל-9:16 הוא כבר פער גדול, וזה מה שההדגמה מראה. מעבר לכך המודל ממציא יותר משהוא ממשיך, והחלק שנוסף מתחיל להיראות. שתי הרחבות מתונות ברצף עדיפות על אחת רחבה מאוד.

זה עובד על תמונה של אדם?

כן, כל עוד האדם נשאר בתוך האזור המקורי. מה שמתווסף צריך להיות נוף בלבד: לבקש מהמודל להשלים גוף שנקטע בקצה הפריים נותן ידיים ורגליים מיותרות, וזה המקרה שכדאי להימנע ממנו.

כמה עולים שני הפורמטים?

ארבעה עשר סנט לסטורי ולריבוע. המחיר מופיע על כל צומת לפני הלחיצה, ופורמט אחד עולה חצי אם השני לא נחוץ לכם.

מה ההבדל מחיתוך אוטומטי?

חיתוך בוחר איזה חלק מהתמונה לזרוק. כאן לא זורקים אף חלק: הנושא שומר על מקומו ועל סביבתו, והשטח החסר נבנה בהמשך למה שקיים.

האם הנושא מתעוות?

לא, זה בדיוק מה שההרחבה מונעת: שום דבר לא נמתח. החלק המקורי נשאר שלם, והמודל עובד רק על החומר שמתווסף סביבו.

אילו פורמטים אפשר לקבל?

התבנית יוצאת מ-9:16 ומ-1:1, שני הפורמטים שפוסט צריך. צמתי התמונה מקבלים גם 4:3, 3:4 ו-16:9: מספיק לשנות את הפורמט של הצומת, ההוראה נשארת אותה הוראה.

זה עובד על צילום מסך?

על צילום עם רקע אחיד כן. על ממשק לא: המודל ימשיך את הכפתורים ואת הטקסט תוך המצאתם, והתוצאה בלתי קריאה. במקרה כזה עדיף להניח את הצילום על רקע שנוצר בנפרד.

להרחיב תמונה עם בינה מלאכותית

שימוש ב-workflow הזה

חשבון חינמי, בלי כרטיס אשראי. ה-workflow נפתח מוכן מראש בקנבס שלכם.