צילום הפתיחה של סרט קצר
“Le Dernier Train” מתחיל בהגעה ברכב ל-Pontcarré. לבמאי אין איך לייצר שלט ואין כביש לחסום: תמונת השלט בבין ערביים הופכת לצילום הראשון, ואחר כך מונפשת.
שם עיר הסרט שלכם על שלט כניסה ליישוב, חדש בבין ערביים או חלוד בערפל, כתוב אות אחר אות. תהליך העבודה גלוי כאן, בלי חשבון.
תהליך עבודה אמיתי: שלט “PONTCARRÉ” לבן עם מסגרת אדומה בשולי כביש כפרי מתעקל, שקיעה כתומה ומגדל פעמון מרחוק, ואחר כך שלט “KERREC” חלוד על שני עמודים, בלילה, בערפל.
בקצרה
העיר שהומצאה בתסריט צריכה להתקיים על המסך, והצילום הפשוט ביותר להציב אותה הוא השלט בכניסה לכביש. בצילומים אמיתיים צריך לייצר אותו ולקבל אישור להציב אותו; בסרט בינה מלאכותית או בטיזר צריך תמונה שמחזיקה. התהליך הזה מוציא שני שלטי כניסה ליישוב: אחד חדש בבין ערביים בכביש כפרי, ואחד חלוד בערפל לסרט אימה.
הקושי הוא הטקסט ומספר השלטים. מודל שמשאירים לו חופש מוסיף שני, ושם הוא כותב לא נכון. ההנחיה מתארת את דגם השלט, נותנת את השם במירכאות ואוסרת כל שלט אחר. Sunburst כותב את השם נכון, כולל המבטא, בשלושה קרדיטים לתצלום.
לשינוי הרחוב הראשי של העיר ראו מקום כתפאורה תקופתית, ולבחירת מיקומי הצילום איתור לוקיישנים. שני השלטים עולים שישה קרדיטים.
אלה הקבצים של ה-workflow שמעל, כפי שהמודלים הפיקו אותם, בלי עיבוד נוסף. נקודת הפתיחה מוצגת כשיש כזו.
תוצר
במאים, מעצבי הפקה, אביזרנים, יוצרי סרטי בינה מלאכותית, סופרים שנותנים פנים לעיר הבדויה שלהם.
שם העיר במירכאות, מצב השלט, הכביש והשעה הרצויים.
המציאו את שם העיר
שם שנשמע נכון לאזור העלילה. חפשו אותו במפה: בדוגמה Pontcarré קיימת באמת, במחוז סן-א-מארן.
בחרו את מצב השלט
חדש ונקי לקומדיה או לדרמה, מתקלף וחלוד לסרט אימה, מכוסה שלג או מדבקות לאווירה אחרת.
תארו את הכביש והשעה
כביש כפרי, עיקול, שדות, יער, שעת היום. זה מה שיוצר את צילום הפתיחה, כמו השם.
אסרו שלטים אחרים
כתבו “אף שלט אחר, אף מילה אחרת”. בלי זה המודל מוסיף “ברוכים הבאים” או הגבלת מהירות, לעתים קרובות עם שגיאות כתיב.
אותו קנבס, מכוון לצרכים שונים: כל וריאציה מסתכמת בשתיים-שלוש שורות פרומפט להחלפה.
“Le Dernier Train” מתחיל בהגעה ברכב ל-Pontcarré. לבמאי אין איך לייצר שלט ואין כביש לחסום: תמונת השלט בבין ערביים הופכת לצילום הראשון, ואחר כך מונפשת.
העלילה מתרחשת בכפר נטוש. שלט “KERREC” החלוד בערפל קובע את האווירה בתמונה אחת, עוד לפני שהדמות הראשונה מופיעה.
מעצב ההפקה צריך לייצר שלט אמיתי מפח לתפאורה. הוא שולח את התמונה ליצרן כייחוס לצבע, לגופן ולפטינה, ואז מאשר את השלט לפני הצילומים.
הסדרה שלו מתרחשת בעיר בדויה שהוא מראה הרבה. הוא שומר את השלט כתמונת ייחוס, וכל פרק נפתח באותו שם, מצולם בשעה אחרת.
סופר שמוציא בעצמו מפרסם את עיר סדרת הרומנים שלו ברשתות. שלט הכניסה בבין ערביים הופך לוויז'ואל החוזר שמכריז על כל כרך חדש.
להקה מצלמת קליפ על כביש נטוש. השלט החלוד עם שם של עיר בדויה, שנלקח מהמילים, חוזר כסימן דרך בין הבתים.
עיר בדויה שנושאת שם של יישוב אמיתי, והקהל מחפש במפה. בדקו את השם לפני ההדפסה: הדוגמה נפלה בפח עם Pontcarré.
כל שלט שנוסף הוא טקסט נוסף, ולרוב הוא זה שיוצא שגוי. שלט אחד, שם אחד, וכל השאר אסור.
בלי “אותיות גדולות שחורות וחדות מאוד” הבלאי עלול להפוך את השם לבלתי קריא. בקשו חלודה על הרקע ועל הקצוות, לא על האותיות.
שם של עשרים אותיות באותיות גדולות נעשה קטן על השלט. העדיפו שם קצר, או שם מורכב שהמודל יוכל לחצות לשתי שורות.
בדוגמה כן: “PONTCARRÉ” עם המבטא שלו ו“KERREC” מדויקים. ניסיון ראשון בגרסה החלודה הוסיף שלט שני שגוי, ולכן ההנחיה הנוכחית.
לא בלי אישור: שלט מזויף בכביש פתוח לתנועה מטעה נהגים. לצילומים, התייעצו עם הרשות המקומית ועם הגוף שמנהל את הכביש.
כן: בקשו את השם עם קו אלכסוני אדום, כמו בשלטי היציאה האמיתיים, ושמרו על “אף מילה אחרת”.
שישה קרדיטים, שלושה לתצלום ב-GPT Image 2.5 Sunburst באיכות medium. גרסה נוספת, למשל תחת שלג, עולה שלושה קרדיטים.
כי הוא כותב נכון, כולל מבטאים, והוא הזול ביותר בקטלוג. השלט הלבן מתאים לו, וגרסת הלילה נשארה קריאה.
3:2 לרוחב, 1536 x 1024 פיקסלים. חתכו ל-16:9 לצילום קולנועי, השלט נשאר במסגרת.
כן: שלחו את התמונה לנוד וידאו עם מכונית שעוברת או ערפל שנע. השם, שנכתב על ידי Sunburst, נשאר השם של תמונת המוצא.
כן: תארו את הדגם של המדינה, למשל השלט הצהוב עם אותיות שחורות בערים גרמניות, ושמרו על השם במירכאות ועל “אף שלט אחר”.
ליצור שלט עיר בדויה בעזרת בינה מלאכותית
שימוש ב-workflow הזהחשבון חינמי, בלי כרטיס אשראי. ה-workflow נפתח מוכן מראש בקנבס שלכם.